<h1>הגהות שערי דורא סימן צ"ד</h1>
<h2>דף מג.</h2>
א)ומחט (כל הסוגיא זו היא גם בספר התרומה סימן י"ד) שנמצא בקורקבן או בהמסס או בבית הכוסות כשירה אחרי שאין המחט ניכר מבחוץ ודאי דרך וושט באתה המחט עם המאכל וניקב מצד אחד לאותו צד מבפנים שהוא כלפי הרעי וכשירה לא שנא המסס לא שנא בעובי של בית הכוסו' או בדקה של בית הכוסות לעולם כשירה בכל עניין הואיל ולא ניקבו שני העורות והא דקאמר התם ב)מחט שנמצא בעובי בית הכוסות (היינו בברייתא דתניא מחט שנמצא בעובי בית הכוסות כו' נ"ל ש"ל) בצד אחד כשירה משני צדדין טריפה דמשמע דווקא עובי בית הכוסות מצד אחד כשירה לאו דוקא עובי בית הכוסות ואפילו קופה של המחט לבר לצד חוץ כשירה רק שיהא העור שלם מבחוץ ולא אמרינן דרך החוץ בא אלא אדרבא דרך הפנים בא והא דנתחב הקופא של מחט בעור אמרינן האוכלין ומשקין דחקוה לנעוץ שם וכשירה רק שיהא שלם מבחוץ וכן בקורקבן אם נקבו שני העורות הבשר של הקורקבן וגם הכיס זה כנגד זה טריפה אבל זה שלא כנגד זה כשר מה שאין כן בוושט דאפי' זה שלא כנגד זה טריפה, דגם לוושט יש לו שני עורות ומיהו המחט הנמצאת בעובי הקורקבן מבחוץ ואינו ניכר כלל מבפנים טריפה דמהיכא אתאי אם דרך פנים בא אם כן ניקב גם הכיס ואינו ניכר נקב כלל ואם בא דרך חוץ יש לחוש שמא ניקב הוושט ואם יש מחט מבפנים ונתחב בבשר ויש קורט דם מבחוץ כנגדו טריפה דאם אין בה מכה גם מבחו' קורט דם מבחוץ מהיכא אתאי ובכל נקב דליכא מחט טריפה אפילו אין שם דם ואם יש מחט וניכרת המחט משני צדדין אם יש שם דם או שהמחט העלתה חלודה בידוע שניקבו שני צדדים קודם שחיטה וטריפה אבל אם נקבו שני צדדים והמחט יפה ולא העלתה חלודה (אם אין) (ס"א ואין) שם דם כשירה דודאי לאחר שחיטה ניקב המחט משני צדדים דהואיל ואיכא שם מחט ה"ל למסרך בה דם או חלודה אבל אי ליכא שם מחט ויש שם נקב טריפה אפילו כי ליכא שם דם וה"ה אם ניקב ע"י קוץ אפילו שני הצדדים כשרים כי ליכא דם או חלודה ולאו דוקא נקט מחטא ואם נמצא המחט בחלל הגוף ונתח' בלב או בריא' או בקורקבן או בבית הכוסו' מעט יש לראות אם יש מעט ריעות' בדופן או שהיתה תחוב' בדופן עדיין כשירה ואם לאו טריפה דכל היכא שנמצא מחט או קוץ בחלל הגוף (פי' אפילו לא נתחב בפנים ש"ל) פסקו ה"ג ורש"י דטריפה שיש לחוש לנקובת הוושט או הדקין ומיהו אם נמצאת בכבד מבחוץ ואלימא וקופה לגיו כשירה אע"ג שרא' המחט ניכר מבחוץ מצד חלל של בהמה מ"מ כשירה כיון דאלימא היא הסימפון (נקט) (ס"א נקב) ואתא דרך פנים ואי משום דניקב הכבד נקובת הכבד כשירה ע"כ. [שערי דורא הלכ' טריפות סימן צ"ד]. א)0מהר"ם אוסר מחט שנמצאת בקורקבן ולא היה ניכר שום נקב בחלל הקורקבן ולא עבר המחט לחוץ אלא שנמצאה שוכב כמו בריח אורך המחט לרוחב דופן הקורקבן ואסר שאר עופות שנתערבו עם אותו אווזא שנמצא בה הקורקבן עם המחט, לפי שהאווזא חתיכה הראויה להתכבד ואפילו באלף לא בטיל עכ"ל תשובות מהר"ם. כתב בתשובות מעשה בא לפני רבי קורקבן תרנגולת שניקב והוסר ממנה ונתערבה אותה תרנגולת טריפה בכשירות ודימו שומן שבקורקבן אל שומן התרנגולת של מקום חבור הקורקבן ואידמו לגמרי והכשיר רבי האחרות על ידי כן. אור זרוע. ויש לפרש שהנקב היה שלא במקום השומן דאי במקום השומן הא ק"ל חלב טהור סותם. הג"ה באשר"י. ומהרא"י כתב בפסקיו בת"ה סימן קע"ט ראש של כבש שנמצא טריפה ולא נודע מאיזו כבש והקיפו לאחד ודמי ומכוון יפה לצווארו דשרי, ויש לסמוך אפילו באיסור דאורייתא בדמיון החתיכות ע"ש. ש"ל. ב)0מחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה פירוש מצד אחד מבפנים, ופירש רש"י בכתובות דכיון שהן נמצאות בעובי בית הכוסות שהן שתי עורות מחוברות יחד אין חוששין שמא עבר המחט ונקבתו גם לעור השני, משמע הא אם נמצא המחט (בפרש) [בכרס] שלא במקום עובי בית הכוסות אפילו מצד אחד טריפה, אף על פי שהוא שלם מבחוץ, דחוששין שמא ניקבתו נקב מפולש ואחר כך הבריא ועלה קרום מבחוץ, ומיהו רבינו תם פירש דה"ה שלא במקום עובי דמצד אחד כשירה, ועובי בית הכוסות נקט לרבותא דאף על גב דניקב עור אחד כולה מעבר לעבר העור הפנימי מכל מקום החיצון מגין עליו וכשירה וכל שכן מצד אחד שלא במקום עובי דהא ליכא נקב מפולש, ולשמא הבריא נמי לא חיישינן וכן נראה מדלא אשתמיט חששא דשמא הבריא כ"א גבי וושט וכי תימא היא גופה תקשה מאי שנא, יש לומר דלגבי כרס שהוא נח לעולם אם איתא דעבר המחט מעבר לעבר מתחילה כמו שהיה כך היה לו למצא עתה וגם קרום לא היה יכול לעלות לשם כי המחט העומד שם היה מעכבו מלעלות ומדלא נמצא עתה כי אם מצד אחד אם כן כך היה מתחילה ולא נקב מעולם מעבר לעבר, אבל גבי וושט דאכלה ביה ופעיא ביה פירש צועקת גמדא ליה, ופשטה ליה כדאמר תלמודא ריש פרק אלו טריפות וכיון שהיא מתנענעת תמיד איכא למיחש שמא נקבו השתי עורות של וושט מעבר לעבר ומחמת הניענוע חזר המחט ונכנס קצת לפנים ואז עלה הקרום מבחוץ דמסתמא עליות הקרום אינו יכול להיות כל זמן שהמחט לשם. עד כאן לשון סמ"ק סימן ר"א. וושט שניקב זה בלא זה כשר אכן נחלפו או שניהם לבנים או אדומים טריפה למסקנת הרא"ש, ואם ניקבו שני עורות ועלה בו קרום ונסתם טריפה, דלא חשיב סתימה. עיין בי"ד. ואם קוץ נתחב בוושט ואינו ניכר מבחוץ לא נקב ולא קורט דם טריפה, אבל אם אינו נתחב אלא כך מונח אפילו חודו של קוץ לרוחבו של בשר כשר ע"כ בא"ז. ונ"ל דה"ה מחט דהא שוין הן בדיניהם כדלקמן. נ"ל ש"ל. נמצא עליה קורט של דם פירוש סביבות הנקב אפילו אינו כנגד פי המחט טריפה וכ"ש אם כנגד פי המחט היא שטריפה כי הקורט דם צריך אפילו בנקב מפולש להודיענו שאירע קודם שחיטה, אבל בצד אחד אינו מועיל להיות טריפה בשביל קורט דם שסביביו אלא דווקא כשימצא בחוץ הקורט כנגד פי המחט שמראה ליה שעבר שני הצדדים וחזר לפנים, והיינו דאמרינן מעשה במחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד והפכה רבי ומצא עליה קורט דם כנגד פי המחט ממש ואמר רבי אם אין שם מכה דם זה מניין, אלא שזה מוכיח שעבר לחוץ וגם שאירע קודם שחיטה וזו חילוק שבין מצד אחד לב' צדדים כן ראיתי הלכה למעשה לרבינו יואל וריב"א ועיקר. מרדכי פרק אלו טריפות. ת"ר מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה. אם אין קורט דם כנגד פי המחט מבחוץ, פרש"י מצד אחד שהוא תחוב בעוביה ולא ניקב נקב מפולש שהעב סותמו ומגין, מב' צדדין טריפה שהנקב מפולש אפילו אין שם קורט דם, אבל בהמסס אפילו מצד אחד טריפה. שדופנו דק וחוששין שמא נקב מפולש היה ונסתם, וראבי"ה קבל מאביו ר' יואל בנקב שע"י מחט אפילו מפולש בעינן קורט דם אך שזהו חילק מצד אחד בעינן שיהא הדם כנגד חודו של מחט אבל בב' צדדין אפילו דם סביב מקום הנקב טריפה, והיכא ששפשפו הכרס במים או מלחוהו עד שלא נמצא המחט. מסתפק ראבי"ה אי תלינן להקל כמו בריאה וזאב או אם אמרינן דם היה והמים או המלח העבירוהו והמחט שנמצא חוץ לכרס בחלל הגוף פשיטא שהוא טריפה דנקיב נקב ועייל עכ"ל א"ז. מצאתי.
<h2>דף נ:</h2>
א)ומחט (כל הסוגיא זו היא גם בספר התרומה סימן י"ד) שנמצא בקורקבן או בהמסס או בבית הכוסות כשירה אחרי שאין המחט ניכר מבחוץ ודאי דרך וושט באתה המחט עם המאכל וניקב מצד אחד לאותו צד מבפנים שהוא כלפי הרעי וכשירה לא שנא המסס לא שנא בעובי של בית הכוסו' או בדקה של בית הכוסות לעולם כשירה בכל עניין הואיל ולא ניקבו שני העורות והא דקאמר התם ב)מחט שנמצא בעובי בית הכוסות (היינו בברייתא דתניא מחט שנמצא בעובי בית הכוסות כו' נ"ל ש"ל) בצד אחד כשירה משני צדדין טריפה דמשמע דווקא עובי בית הכוסות מצד אחד כשירה לאו דוקא עובי בית הכוסות ואפילו קופה של המחט לבר לצד חוץ כשירה רק שיהא העור שלם מבחוץ ולא אמרינן דרך החוץ בא אלא אדרבא דרך הפנים בא והא דנתחב הקופא של מחט בעור אמרינן האוכלין ומשקין דחקוה לנעוץ שם וכשירה רק שיהא שלם מבחוץ וכן בקורקבן אם נקבו שני העורות הבשר של הקורקבן וגם הכיס זה כנגד זה טריפה אבל זה שלא כנגד זה כשר מה שאין כן בוושט דאפי' זה שלא כנגד זה טריפה, דגם לוושט יש לו שני עורות ומיהו המחט הנמצאת בעובי הקורקבן מבחוץ ואינו ניכר כלל מבפנים טריפה דמהיכא אתאי אם דרך פנים בא אם כן ניקב גם הכיס ואינו ניכר נקב כלל ואם בא דרך חוץ יש לחוש שמא ניקב הוושט ואם יש מחט מבפנים ונתחב בבשר ויש קורט דם מבחוץ כנגדו טריפה דאם אין בה מכה גם מבחו' קורט דם מבחוץ מהיכא אתאי ובכל נקב דליכא מחט טריפה אפילו אין שם דם ואם יש מחט וניכרת המחט משני צדדין אם יש שם דם או שהמחט העלתה חלודה בידוע שניקבו שני צדדים קודם שחיטה וטריפה אבל אם נקבו שני צדדים והמחט יפה ולא העלתה חלודה (אם אין) (ס"א ואין) שם דם כשירה דודאי לאחר שחיטה ניקב המחט משני צדדים דהואיל ואיכא שם מחט ה"ל למסרך בה דם או חלודה אבל אי ליכא שם מחט ויש שם נקב טריפה אפילו כי ליכא שם דם וה"ה אם ניקב ע"י קוץ אפילו שני הצדדים כשרים כי ליכא דם או חלודה ולאו דוקא נקט מחטא ואם נמצא המחט בחלל הגוף ונתח' בלב או בריא' או בקורקבן או בבית הכוסו' מעט יש לראות אם יש מעט ריעות' בדופן או שהיתה תחוב' בדופן עדיין כשירה ואם לאו טריפה דכל היכא שנמצא מחט או קוץ בחלל הגוף (פי' אפילו לא נתחב בפנים ש"ל) פסקו ה"ג ורש"י דטריפה שיש לחוש לנקובת הוושט או הדקין ומיהו אם נמצאת בכבד מבחוץ ואלימא וקופה לגיו כשירה אע"ג שרא' המחט ניכר מבחוץ מצד חלל של בהמה מ"מ כשירה כיון דאלימא היא הסימפון (נקט) (ס"א נקב) ואתא דרך פנים ואי משום דניקב הכבד נקובת הכבד כשירה ע"כ. [שערי דורא הלכ' טריפות סימן צ"ד]. א)0מהר"ם אוסר מחט שנמצאת בקורקבן ולא היה ניכר שום נקב בחלל הקורקבן ולא עבר המחט לחוץ אלא שנמצאה שוכב כמו בריח אורך המחט לרוחב דופן הקורקבן ואסר שאר עופות שנתערבו עם אותו אווזא שנמצא בה הקורקבן עם המחט, לפי שהאווזא חתיכה הראויה להתכבד ואפילו באלף לא בטיל עכ"ל תשובות מהר"ם. כתב בתשובות מעשה בא לפני רבי קורקבן תרנגולת שניקב והוסר ממנה ונתערבה אותה תרנגולת טריפה בכשירות ודימו שומן שבקורקבן אל שומן התרנגולת של מקום חבור הקורקבן ואידמו לגמרי והכשיר רבי האחרות על ידי כן. אור זרוע. ויש לפרש שהנקב היה שלא במקום השומן דאי במקום השומן הא ק"ל חלב טהור סותם. הג"ה באשר"י. ומהרא"י כתב בפסקיו בת"ה סימן קע"ט ראש של כבש שנמצא טריפה ולא נודע מאיזו כבש והקיפו לאחד ודמי ומכוון יפה לצווארו דשרי, ויש לסמוך אפילו באיסור דאורייתא בדמיון החתיכות ע"ש. ש"ל. ב)0מחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה פירוש מצד אחד מבפנים, ופירש רש"י בכתובות דכיון שהן נמצאות בעובי בית הכוסות שהן שתי עורות מחוברות יחד אין חוששין שמא עבר המחט ונקבתו גם לעור השני, משמע הא אם נמצא המחט (בפרש) [בכרס] שלא במקום עובי בית הכוסות אפילו מצד אחד טריפה, אף על פי שהוא שלם מבחוץ, דחוששין שמא ניקבתו נקב מפולש ואחר כך הבריא ועלה קרום מבחוץ, ומיהו רבינו תם פירש דה"ה שלא במקום עובי דמצד אחד כשירה, ועובי בית הכוסות נקט לרבותא דאף על גב דניקב עור אחד כולה מעבר לעבר העור הפנימי מכל מקום החיצון מגין עליו וכשירה וכל שכן מצד אחד שלא במקום עובי דהא ליכא נקב מפולש, ולשמא הבריא נמי לא חיישינן וכן נראה מדלא אשתמיט חששא דשמא הבריא כ"א גבי וושט וכי תימא היא גופה תקשה מאי שנא, יש לומר דלגבי כרס שהוא נח לעולם אם איתא דעבר המחט מעבר לעבר מתחילה כמו שהיה כך היה לו למצא עתה וגם קרום לא היה יכול לעלות לשם כי המחט העומד שם היה מעכבו מלעלות ומדלא נמצא עתה כי אם מצד אחד אם כן כך היה מתחילה ולא נקב מעולם מעבר לעבר, אבל גבי וושט דאכלה ביה ופעיא ביה פירש צועקת גמדא ליה, ופשטה ליה כדאמר תלמודא ריש פרק אלו טריפות וכיון שהיא מתנענעת תמיד איכא למיחש שמא נקבו השתי עורות של וושט מעבר לעבר ומחמת הניענוע חזר המחט ונכנס קצת לפנים ואז עלה הקרום מבחוץ דמסתמא עליות הקרום אינו יכול להיות כל זמן שהמחט לשם. עד כאן לשון סמ"ק סימן ר"א. וושט שניקב זה בלא זה כשר אכן נחלפו או שניהם לבנים או אדומים טריפה למסקנת הרא"ש, ואם ניקבו שני עורות ועלה בו קרום ונסתם טריפה, דלא חשיב סתימה. עיין בי"ד. ואם קוץ נתחב בוושט ואינו ניכר מבחוץ לא נקב ולא קורט דם טריפה, אבל אם אינו נתחב אלא כך מונח אפילו חודו של קוץ לרוחבו של בשר כשר ע"כ בא"ז. ונ"ל דה"ה מחט דהא שוין הן בדיניהם כדלקמן. נ"ל ש"ל. נמצא עליה קורט של דם פירוש סביבות הנקב אפילו אינו כנגד פי המחט טריפה וכ"ש אם כנגד פי המחט היא שטריפה כי הקורט דם צריך אפילו בנקב מפולש להודיענו שאירע קודם שחיטה, אבל בצד אחד אינו מועיל להיות טריפה בשביל קורט דם שסביביו אלא דווקא כשימצא בחוץ הקורט כנגד פי המחט שמראה ליה שעבר שני הצדדים וחזר לפנים, והיינו דאמרינן מעשה במחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד והפכה רבי ומצא עליה קורט דם כנגד פי המחט ממש ואמר רבי אם אין שם מכה דם זה מניין, אלא שזה מוכיח שעבר לחוץ וגם שאירע קודם שחיטה וזו חילוק שבין מצד אחד לב' צדדים כן ראיתי הלכה למעשה לרבינו יואל וריב"א ועיקר. מרדכי פרק אלו טריפות. ת"ר מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד כשירה. אם אין קורט דם כנגד פי המחט מבחוץ, פרש"י מצד אחד שהוא תחוב בעוביה ולא ניקב נקב מפולש שהעב סותמו ומגין, מב' צדדין טריפה שהנקב מפולש אפילו אין שם קורט דם, אבל בהמסס אפילו מצד אחד טריפה. שדופנו דק וחוששין שמא נקב מפולש היה ונסתם, וראבי"ה קבל מאביו ר' יואל בנקב שע"י מחט אפילו מפולש בעינן קורט דם אך שזהו חילק מצד אחד בעינן שיהא הדם כנגד חודו של מחט אבל בב' צדדין אפילו דם סביב מקום הנקב טריפה, והיכא ששפשפו הכרס במים או מלחוהו עד שלא נמצא המחט. מסתפק ראבי"ה אי תלינן להקל כמו בריאה וזאב או אם אמרינן דם היה והמים או המלח העבירוהו והמחט שנמצא חוץ לכרס בחלל הגוף פשיטא שהוא טריפה דנקיב נקב ועייל עכ"ל א"ז. מצאתי.
